שמואל ברוך
1937-2014
שמואל ברוך נולד בחורף של שנת 1937 בעיר סריאבו שביוגוסלביה.
בן למשפחה ענפה שהיתה חלק מקהילה יהודית עתיקה של מגורשי ספרד.
כשהיה בן 4 פלשו הנאצים ליוגוסלביה.
ילדותו לוותה במסכת קשה של רדיפות, רעב, אימה וחרדה.
בגיל 12 עלה שמואל עם הוריו ארצה באנייה ״קפלוס״
שהגיעה לנמל חיפה ב-25 בדצמבר 1948.
בשנת 1949 היו הוריו ממייסדי מושב בית זית שבפאתי ירושלים.
ב-1954 התגייס לצה״ל ושירת בחטיבת גבעתי.
בל״ג בעומר 1965 נשא את אורה לאשה.
לאחר תקופת שליחות לאומית קצרה בדימונה
הם בנו את ביתם בבית זית, שם נולדו הבנים ערן וגיל.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הם עברו לקיבוץ נתיב הל״ה,
שם נולד בנם ניב.
שמואל עבד כמעט בכל ענפי הקיבוץ: לול, מטע, מפעל
ובמשך שנים רבות היה רכז הבטחון השוטף של הקיבוץ.
עיקר גאוותו היתה משפחתו שהקים בארץ, אורה רעייתו, הבנים ערן, גיל וניב,
והנכדים והנכדות שאותם אהב ופינק, והם החזירו לו מנת אהבה גדושה.
שמואל נפטר מסרטן ריאות ב- 16 ביולי 2014.
יהי זכרו ברוך.
יד ושם - ריאיון מצולם
2/10/2003 - ה׳ בתשרי תשס״ד
מראיינת – מרים אביעזר
מרואיין – שמואל ברוך, יליד 1937, סריאבו, בוסניה (יוגוסלביה).
חוברת זיכרון
הגוף הוא הסיבה לאהבה
הַגּוּף הוּא הַסִּבָּה לְאַהֲבָה
אַחַר-כָּךְ הוּא הַמִּבְצָר הַשּׁוֹמֵר עָלֶיהָ
אַחַר-כָּךְ הוּא הַכֶּלֶא שֶׁל הָאַהֲבָה.
אֲבָל כְּשֶׁהַגּוּף מֵת, הָאַהֲבָה יוֹצֵאת חָפְשִׁית מִתּוֹכוֹ
וּבְשֶׁפַע גָּדוֹל,
כְּמוֹ מְכוֹנַת מַזָּל שֶׁנִּשְׁבְּרָה
וּבְבַת-אַחַת שׁוֹפֶכֶת מִתּוֹכָהּ
בְּצִלְצוּל רוֹעֵם אֶת כָּל הַמַּטְבְּעוֹת
שֶׁל כָּל דּוֹרוֹת הַמַּזָּל.
















































































































































